פסק-דין בתיק ת"ק 20961-07-12

לשיטת התובע במועד הרלוונטי נסע ברכבו מכיוון דרום לכיוון צפון - פניו אל סופרמרקט "מגה" המצוי בהמשך הדרך, משמאל לצומת, הבאה אחרי הצומת בה ארעה התאונה.

לטענתו, נסע בנתיב השמאלי בכביש מס' 4, וכאשר התקרב אל הצומת בה ארע הארוע, האט לפתע הרכב שלפניו את מהירות נסיעתו ועצר בלימת פתע, בשל הבהוב האור ברמזור. הואיל וסבר כי לא יוכל להספיק לעצור מבלי להתנגש ברכב שלפניו הסיט רכבו מעט שמאלה, ובלם אף הוא בלימת חרום.

לטענתו, משמאלו היה אותה שעה נתיב השתלבות שמאלה, לרכבים הפונים לתוך שכונת נווה חיים, אשר מצויה היתה משמאלו, ואולם הוא לא יכול היה להיכנס מלוא רכבו לנתיב זה הואיל ובראש הנתיב עמד אותה שעה רכב נוסף, אף הוא בעצירה מוחלטת, אשר אותת שמאלה והתכוון לפנות, בהתחלף האור ברמזור, לכיוון השכונה.

לטענתו, לאחר שהסיט את רכבו ובלם כדי להמנע מפגיעה ברכבים שלפניו, ושעה שהיה בעצירה מוחלטת, כאשר חלק קטן מרכבו עדיין בולט לכיוון הנתיב האמצעי ומרבית רכבו בנתיב השמאלי, פגע בו לפתע רכב הנתבעת 2 הנהוג בידי הנתבע 1 מאחור, בחלק הימני-אחורי של הרכב, ומכאן הפגיעה נשוא תובענה זו.

מטעם התובע העידה אף חברתו, אשר נסעה עימו ברכבו, וזו חיזקה את עדותו של התובע והעידה אף היא בנוגע לנסיבות הארוע. לשיטתה, נסע התובע במהירות של כ- 50-60 קמ"ש, שעה שלפתע החל הרכב שלפניו לבלום בפתאומיות ונעצר. לדבריה, התובע והרכב שלפניו נסעו שניהם במסלול האמצעי, ומשמאלם היה מסלול שנועד לפניה שמאלה, והתובע ניסה להסיט את רכבו אל עבר מסלול זה כדי להמנע מפגיעה ברכב שלפניו.

עדת התובע העידה כי התובע והיא ראו את האור ברמזור, במופע הירוק, זמן רב לפני שהגיעו אל הצומת, ועל כן לא צפו כי יספיקו לעבור את הצומת באותו מופע של אור ירוק.

 לשיטתה, מטעם זה האטו את מהירות נסיעתם מבעוד מועד למהירות הנסיעה בה נסעו עד לבלימתו של הרכב שלפניהם, קרי 50-60 קמ"ש.

הנתבעים טענו מנגד כי נסיבות התאונה שונות מאלו המתוארות על ידי התובע, והבהירו כי במועד הרלוונטי נסע התובע בתוך הנתיב השמאלי, המיועד לפניה שמאלה, כאשר לפתע בלם הרכב שלפניו, בשל שינוי המופע ברמזור המיועד לפונים שמאלה. לדבריהם, כפי שעלה מעדות הנהג, התובע הסיט את רכבו לימין, כאשר הרכב שלפניו בלם לפתע, ונכנס לתוך הנתיב בו נסע רכב הנתבעים, ועל כן נפגע רכבו. לשיטתם, המופע ברמזור שלפניהם היה עדיין ירוק במועד הפגיעה. לדבריהם, העובדה שנסעו במהירות של כ- 50-60 קמ"ש, ביחד עם העובדה שרכב התובע היה אף הוא במצב של נסיעה, ולא במצב עצירה כפי שהוא טוען, הם שהביאו לכך שהפגיעה היא פגיעה מינימלית והנזקים ברכבו מועטים.

לאחר ששמעתי את עדויות התובע, חברתו והנתבע 1, אני רואה לנכון להעדיף את גירסת התובע בנוגע לנסיבות הארוע.

התובע וחברתו הותירו רושם מהימן על ביהמ"ש, והתמונות אשר צורפו על ידי הצדדים לתיק תואמות את גירסתו של התובע בנוגע לנסיבות הארוע יותר מאשר את גירסת הנתבעים בעניין. בנוסף, נחה דעתי כי התובע אמנם היה בדרכו לסופרמרקט "מגה" המצוי בהמשך הדרך, ובהתאמה, הטענה כי התכוון דווקא להמשיך בנסיעה קדימה בקו ישר בכביש 4, ולא התעתד לפנות שמאלה בצומת בה ארע הארוע, מתיישבת טוב יותר עם השכל הישר, שכן, כפי שטען התובע, הנסיעה ליעדו מהמקום בו ארעה התאונה בקו ישר קצרה יותר מזו שדרך השכונה המצויה משמאל לכביש בו ארע הארוע, ואשר אליה ניתן להגיע בפניה שמאלה בצומת בו התרחשה התאונה.

בהתאמה אני סבורה כי היה על הנתבע 1 להאט את מהירות נסיעתו, לשמור מרחק סביר מרכבו של התובע ואף לבלום כדי הצורך לקראת שינוי המופע ברמזור, באופן שימנע מפגיעה בכל רכב המצוי לפניו במסלול נסיעתו. בנוסף היה עליו להבחין במצוקתו של התובע, בסטייתו לצורך מניעת התאונה עם הרכב שלפניו, ולהגיב בהתאם וכמתבקש בנסיבות אלו.

יחד עם זאת, מעדויות התובע וחברתו עלה כי התובע נסע במהירות ובמרחק כזה מהרכב שלפניו אשר לא איפשרו לו לבלום את רכבו מבעוד מועד, הגם שלכאורה ידע התובע כי עליו לעצור לפני הרמזסר בשים לב לכך שהמופע הירוק היה קיים ברמזור כבר זמן רב מראש, ובהתאמה לא אמור היה התובע להיות מופתע מבלימת הרכב שלפניו עם הבהוב הרמזור, ובוודאי שלא צריך היה להגיע למצב שעליו להסיט את רכבו שמאלה, אל הנתיב המיועד לפניה שמאלה, כי אם לעצור עצירה מוחלטת מאחורי הרכב שלפניו, מבלי שיהיה בכך משום סיכון בפגיעה ברכב זה.

משלא שמר התובע מרחק סביר המאפשר עצירה כאמור מאחורי הרכב שלפניו, והסיט את רכבו לשמאל, עשוי היה לכאורה ליצור הטעיה כלשהי כלפי הנוסעים מאחוריו, משל בכוונתו לפנות שמאלה, ובפועלו כך יש משום תרומה לקרות התאונה, ויש להשית עליו על כן אשם תורם להתרחשותה של התאונה באופן בו ארעה.

מכל האמור אני רואה לנכון להשית על התובע אשם תורם, בשים לב לנסיבות המתוארות, ומשנראה בעיניי כי בכל מקרה צריך היה הנתבע 1 להבחין בהתרחשות שלפניו, כמתואר מעלה, בשיעור של 15%.

הנתבעים ישאו אם כן באחריות לנזקי התובע בשיעור של 85%, כך שאלו ישלמו לתובע סך של 5,100 ש"ח, כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 11/7/12, ועד יום התשלום בפועל.

התנערות הנתבעים מאחריותם כלפי נזקי התובע, ולו גם באופן חלקי ,הביאה את התובע להוציא הוצאות ולכתת רגליו אל ביהמ"ש במטרה לקבל פיצוי על נזקו, ובגין כך אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך כולל של 600 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל.

המזכירות תעביר העתק מפסה"ד לצדדים בדואר רשום.